התערוכה, בשיתוף עם ארכיון הבנייה המודרנית ב- EPFL (בית הספר הפוליטכני הפדרלי של לוזאן( פורסת מבט מקיף על ארכיטקטורה וורנקולרית באמצעות אוסף ייחודי של דוקומנטים ודגמים, המציג טווח רחב של פתרונות חלליים, סמליים וקונסטרוקטיביים שכוננו את התצורות של מבני העבודה והמגורים בחברות מסורתיות.
כשלעצמן, הפרקטיקות הוורנקולריות מכל רחבי העולם אינן מספקות תשובות לצרכים העכשוויים או מעמידות חלופות בנות–קיימא למצב הענייני הנוכחי, אולם, עושר הפתרונות היצירתיים והמרשימים הגלום בהן ממחיש את היכולת האנושית לעשות את המיטב בנסיבות נתונות ולנצל את המשאבים הזמינים באופן יעיל ככל האפשר.
מקרי הבוחן המוצגים במקביל במוזיאון ובגלריה על שם מוניו גיתאי וינרויב מדגימים שלוש תימות חוזרות בארכיטקטורה וורנקולרית באזורים רבים באגן הים התיכון ובמזרח התיכון – ניהול מים, מגורים בתצורת חצר, נוודוּת ומגורי מערות – וזאת מנקודת המבט המחקרית המנחה את אוסף הארכיטקטורה הוורנקולרית של ה– EPFL ומהווה את התימה הרביעית בתצוגה: חקר החומרים וטכניקות הבנייה.
