התערוכה שאצרו עמוס גיתאי שרון יאבו איילון וניצן סט מציגה את מבנה בית הספר הבדואי ח'אן אל-אחמר באזור מעלה אדומים, ונוגעת בממד הארכיטקטוני של עיצוב בית הספר המבוסס על בניה בצמיגים ממוחזרים ואדמה דחוסה. בית הספר הממוקם באזור גבולי, תוכנן על ידי הארגון האיטלקי VENTO DI TERRA הפועל למען זכויות אדם ולמען איכות הסביבה. שיטת הבנייה המאפיינת את הארגון, הולכת והופכת מקובלת בעולם ליצירת מבנים קטנים, מהירי בניה, ואקולוגיים עושה שימוש בצמיגים ממוחזרים המכוסים באדמה דחוסה. עובי הקירות, מבנה הצמיג וחומרי החיפוי מייצרים מסה טרמית המתאימה לתנאי החום של המדבר ומאפשרת לימוד בתנאים נוחים. גגות המבנים כוסו בפאנלים סולריים והם מספקים את החשמל לכל המתחם. זוהי בניה מהירה יחסית ובכך יתרונה לאזורי גבול ופליטות בהם הפתרון הנדרש הוא מידי. בית הספר מתהווה משלושה מבנים מלבניים פשוטים, המסודרים סביב חצר פנימית. הוא מהווה סביבת לימודים נעימה אשר בו זמנית משתלבת בסביבתה הטבעית ומייצרת מתחם לימודי בקנה מידה אנושי.
התערוכה, תציג תמונות וקטעי וידאו שצילם הבמאי עמוס גיתאי בבית הספר כפי שהוא כיום, לצד תיעוד תהליך הבניה של בית הספר, שרטוטים אדריכליים ותיאור שיטת הבניה. בנוסף לכך, במיוחד לשם התערוכה, נעשה תהליך עבודה לימודי שהתמקד בבניה אקולוגית ובזכויות אדם, עם קבוצת תלמידים בני גילם של התלמידים הבדואים, מבית הספר היסודי זיכרון יוסף בחיפה. התלמידים החייפאים בנו בהדרכת האוצרת מודל בקנה מידה 1:50 של בית הספר הבדואי ותוך כדי כך למדו מושגים אדריכליים ואת שיטת הבנייה האקולוגית באמצעות צמיגים. התערוכה מתקיימת בזכות שיתוף פעולה עם הארגון האיטלקי VENTO DI TERRA ONG הפועל באזורי גבולות ברחבי העולם ובשיתוף עם ארגון רבנים למען זכויות אדם.
בית הספר נבנה ביוני 2009, והוא מיועד לילדי קהילת הג'האלין הבדואית. עד פתיחתו נאלצו ילדים מהאזור להגיע למוסדות חינוך מרוחקים בנסיעות שעלותן גבוהה ושהיו כרוכות בסיכון בטיחותם. כנגד בית הספר עומד צו הריסה מיום הקמתו, לטענת המנהל האזרחי בשל תכנית להרחבת הכביש הראשי הסמוך לו. מאז 2009 ועד היום ההתנחלויות כפר אדומים, אלון ונופי פרת, עותרות שוב ושוב לבג"ץ ודורשות לממש את צווי ההריסה שהוצאו לו.
הבדואים שנותרו באזור מעלה אדומים מונים כיום קרוב ל-3,000 נפש, כמחציתם ילדים. הם גרים במאהלים ובפחונים ביותר מ-20 ריכוזים לאורך כביש ירושלים-יריחו ובסמוך למעלה אדומים. רוב הקהילות הן של בני הג'האלין ועל אף שהן מתקיימות באזור זה במשך עשרות שנים, תנאי המחייה שלהן קשים ביותר: הם סובלים ממחסור חמור בשירותי בריאות, חינוך ורווחה ומהיעדר תשתיות פיזיות – חשמל, ביוב ודרכים. רק כמחצית מהקהילות מחוברות לרשת המים. הקהילות הבדואיות מנסות לקיים את אורח החיים המסורתי שלהן, המבוסס על רעיית צאן, אך גישתם לאדמות מרעה ולשווקים הולכת ומוגבלת עם חלוף השנים. המנהל האזרחי מסרב להכין עבורם תכניות מתאר באזורי מחייתם, ובכך מונע מהם אפשרות לבנות כחוק.
העתירות החוזרות של המנהל האזרחי ושל תושבי ההתנחלויות להרוס את מבנה בית הספר נדחו על ידי בג"ץ, אשר תומך בכוונת המדינה לפתור את בעיות הדיור של הבדואים במסגרת תכנית המתאר "רמת נועיימה", ועד אשר זו תוסדר מבקש להשאיר את בית הספר על כנו. עם זאת, תכנית המתאר המוצעת אינה מקובלת על התושבים הבדואים אשר מעדיפים להגיע להסדרה תכנונית של מתחם המגורים שלהם במקומו הנוכחי. בשלב זה התכנית נדחתה על ידי הרשויות, אולם נציגי הקהילה ביקשו מבית המשפט לדחות את העתירה, והדגישו כי "יש לזכור כי מדובר בילדים, הלומדים בבית ספר, ואשר העברתם למסגרת לימודית אחרת, הרחוקה ממקום מושבם, אינה רצויה", וכי "נדרשת רגישות יתרה טרם מימוש צווי ההריסה נוכח ההשלכות שיש לפעולה כאמור על הקטנים".
